השנזון הצרפתי המפורסם של המקור הארמני מאסטרו שרלס אזנבור יתאבק את הקונצרט היחיד והמוערך בדובאי. ערב האמן האורח, חביבם של מיליונים ועדים לכמה תקופות, הוקדש כמה דקות לשיחה עם "האמירויות הרוסיות". ראיון נטליה רמר
מאסטרו, זו הפעם הראשונה שלך בהופעה בדובאי. מה הציפיות שלך לסיבוב ההופעות הערבי הקרוב?
צ'רלס אזנבור: אני שמח ומעניין במיוחד לדבר איפה שלא הייתי מסוגל לעשות זאת בעבר בחיי הארוכים. נותרו מעט ערים כאלה, וזה חשוב במיוחד. הסקרנות נמצאת בדמי, כל מה שמעניין אותי מאוד מעניין. פעם הייתי צריך לזכות באהבת הציבור בכל מדינה חדשה, והעלייה לבמה הייתה חוויה נעימה. כיום אני לרוב מדבר במקומות המוכרים לי היטב. זה לא אומר שאני אוהב אותם יותר - בכלל לא. ואני שמח לגלות ערים וסצינות חדשות.
לאיזה סוג של צופה אתם מחכים בקונצרט בדובאי?
צ'רלס אזנבור: לקהל שלי אין כל לאום, מקצוע או גיל, ללא קשר למקום מגוריו. כמובן שהיו מדינות שבהן בהתחלה היה קשה להשיג את הקהל לעצמי, אבל היום אני עולה על הבמה לאלה שאיתם יש לנו המון המשותף, בעיקר אהבה למילים טובות ולמוזיקה.
כשמסתכלים באולם, האם אתה שם לב לאופן בו הצופה שלך משתנה במהלך השנים?
צ'רלס אזנבור: בקרב קהל היעד שלי ישנם אנשים מכל הלאומים, כולל ערבים, צרפתים ורוסים. אלה, קודם כל, אנשים שמאזינים למילות השיר, מעריכים את המילה ונכנסים למשמעות של כל שיר. וכמובן שהם אוהבים את סגנון הביצוע שלי ואת השירים שלי במשך למעלה מ 70 שנה!
איך הם השתנו? איך השתניתי? ובכן, השחיר מעט. כפי שכתבו עלי מבקרים "חסר קול, צרוד" - שום דבר לא השתנה כאן (צוחק). כך גם הקהל שלי: מישהו אולי האפר, אבל הם לא איבדו את הטעם והאהבה שלהם למוזיקה. לפעמים, בהפתעה נעימה, אני מבחין בילדים צעירים מאוד באולם ששרים איתי ומכירים את שירי בעל פה. הנה זה, דור חדש שרבים לא מצפים לראות בהופעות שלי. הקהל שלי מאוד שונה, אבל זה מאחד את כל דבר אחד - טעם טוב (צוחק).
האם אתם מתכננים לבצע שיר ברוסית בדובאי?
צ'רלס אזנבור: אני שר בשמונה שפות, רוב השירים הם בצרפתית, כמו גם באנגלית, ספרדית, איטלקית וכמובן ברוסית. בשנת 2015 היו לי שלוש קונצרטים ברוסיה, שניים במוסקבה ואחד בסנט פטרסבורג. וראיתי באיזו יראה הקהל מחכה ל"אהבה נצחית ", באיזה התלהבות הם שרים ברוסית, כך שאין דרך להסתדר בלעדיה.
איזו השפעה הייתה לך מוסיקה ותרבות רוסית?
צ'רלס אזנבור: גדלתי במשפחה בה דיברו רוסית. אבי דובר רוסית: אמי למדה את זה מהר מאוד. רוסית נשמעה ממשפחתנו, כמו גם ארמנית, מילדות. למרות העובדה שמעולם לא למדתי לדבר באופן שוטף, יש לי את ספר השיר הצרפתי-רוסי הקטן שלי, אותו אני מדפדף לעתים קרובות. אני מצליח לקרוא ולדבר קצת. באשר למוזיקה רוסית, האסוציאציה הראשונה שיש לי היא אלכסנדר ורטינסקי, אליו הקשבנו.
מה אתה מרגיש, חושב ועושה בדקות האחרונות לפני שאתה עולה לבמה?
צ'רלס אזנבור: בתחילת הקריירה שלי, ברגעים כאלה הרגשתי תחושת התרגשות, לפעמים אפילו פחד - עכשיו כבר לא. אבל לפני הקונצרט אני מעדיף לפרוש, לשיר ולהתכונן לפגישה עם הקהל. כל הופעה היא כמו מפגש עם חברה ותיקה טובה, אתה מעריך אותה במיוחד ותמיד שמחה לראות אותה, אבל יש גם תחושה של התרגשות נעימה וקלילה.
מה תפקיד הנוסטלגיה בשירים שלך ובחייך?
צ'רלס אזנבור: הנוסטלגיה ממלאת תפקיד חשוב בשירים שלי מכיוון שספגתי אותו מילדותי - מהרגע שאמי השליכה אותי בשירי ערש בשפה הארמנית, האיראנית והרוסית.
מה סוד אריכות החיים שלך וההרמוניה הרוחנית שלך?
צ'רלס אזנבור: העיקר הוא מדד בכל והיכולת לעצור בזמן. אני לא מגביל את עצמי לשום דבר, אבל אני יכול להפסיק. אז זה היה עם עישון, עישנתי המון והרבה מספיק זמן, אבל יום בהיר אחד, כשהבריאות שלי הגישה את עצמה, הפסקתי אחת ולתמיד. אז הסוד הוא פשוט - לדעת את המידה בכל דבר ולעשות את מה שאתה אוהב.
אבל מה הנוסחה של אהבה נצחית מצ'רלס אזנבור?
צ'רלס אזנבור: אני לא מומחה באהבה, רק אמן שאוהב בלי סוף את הקהל שלו ואת עבודתו.
