פגישות על נהר הסן

פריז לא שינה. פלאז דה ווז, כמו שאני אגיד לך, ריבוע. הנהר לא זרם עוד אחורה. שדרות רספיי כמו קודם. מחדשים - קונצרטים בחינם ומגדל להרגיש - אתם כינים. יש רבים איתם נעים להיפגש, אבל הראשון לצעוק "איך אתה חי?" ג'וזף ברודסקי

מארגני הקונגרסים השנתיים של האיגוד העולמי לעיתונות בשפה הרוסית (WARP) היו תמיד נבדלים ביסודיותם וביסודיותם בבחירת מקומות ותאריכים לאירועים. אז השנה, כשהדבקנו בתככים ואחרי הפסקת מהטוב באמת הוכרז - אנחנו נטוס לפריס!

בהשוואה בין התאריכים המצוינים בהזמנה הרשמית לבין התאריכים המופיעים בחדשות הרשמיות מצרפת, וגם בהבנה כי אין תאונות ב- WARP, התברר כי לא רק מפרסמים דוברי רוסית מרחבי העולם הולכים לבקר בגדות הסן, אלא גם נחיתה שלמה מ שרים, פוליטיקאים ואישי ציבור ברוסיה, וכי מתוכננת תוכנית נהדרת לכולנו בפריס. אבל קודם דברים ראשונים.

פלידודובאי

לאחרונה התחלתי לשים לב כי לעיתים קרובות יותר ויותר אני בוחר טיסות פלידובאי עבור טיסותיי הרבות - מחירים סבירים, רשת מסלול מפותחת, מסוף יציאה קומפקטי ולכן נוח, צי רענן ושירות איכותי על הסיפון. אז הפעם, לאחר שכבשתי את מסלול דובאי - פריז בחיפוש, הבנתי שאין סיבה לשנות את המסורת - עם שינוי בפראג ובחיבור נוח (שעה - כשנוסעים לפריס, ושעה וחצי כשנוסעים הביתה) את המחיר למחלקת העסקים של פלידובי. מרוצה בנועם. ושדה התעופה של פראג במהלך השנים האחרונות כבר הצליח להפוך כמעט יליד.

יציאה מדובאי מוקדם בבוקר, כבר בחמש בערב היינו בפריס, בשדה התעופה שארל דה גול. אבל, למרבה הצער, הפקקים הפריסאים "השמנים" מעט את השלב האחרון של המסלול, והאריכו אותו כשעה וחצי.

יש רבים שנחמד לפגוש

בשבע בערב נכנסנו אני ואולגה אדיגמובה, בן זוגי בחברת האמירויות הרוסיות, ללובי של המלון, שעל פי המסורת כבר הגיעו אליו לוחמים, שרבים מהם נפגשנו והתיידדנו בקונגרסים הקודמים. מילה במילה, מפגש אחרי מפגש, כוס אחר כוס - והתיישב אחרי חצות!

אני חייב לומר שמבחינתי באופן אישי הדבר היקר ביותר באירועי WARP הוא מפגש עם חברים ממדינות שונות, בעוד שתקשורת לא פורמלית בצד היא לעיתים קרובות לא פחות מעניינת ושימושית מבחינה מעשית מאשר החלק הרשמי של התוכנית. צ'כיה ושוויץ, גרמניה וקזחסטן, לבנון ובריטניה, פורטוגל וספרד, בולגריה וקנדה, ארצות הברית ואיחוד האמירויות הן יותר משישים מדינות בהן מתגוררות ארצנו ובו מתפרסמת העיתונות בשפה הרוסית. כמה אנשים, כמה מדינות, כמה מדיה - כל כך הרבה סיפורים ייחודיים, שבכל אחד מהם תמיד תוכלו למצוא משהו שעשוי להתגלות כמבטיח כאן ועכשיו. במבט קדימה, אני אומר שבהחלט מצאנו לפחות רעיון אחד ושותף עסקי אחד חדש בקונגרס בפריס!

כיפות מוזהבות

כפי שכתבתי לעיל, תוכנית הקונגרס העולמי של ה- XVIII העיתונות הרוסית הייתה מרוצה בגלוי. ביום העבודה הראשון, אכלנו ארוחת בוקר, נכנסנו לאוטובוסים נוחים ועברנו למרכז פריז, לסוללת בראני, שם היה אמור להיערך הפתיחה הטקסית של המרכז הרוחני והתרבותי האורתודוקסי הרוסי (RCCC) בכל רגע. הקרקע להקמת מתחם בניינים נרכשה בעבר על ידי ממשלת רוסיה והיא נחלת הפדרציה הרוסית. הבנייה באתר החלה בשנת 2014, וכשהגענו, מולנו במלוא הדרו, פתח את כל המתחם של ארבעה בניינים - בית הספר הרוסי-צרפתי, מרכז תערוכות, מבנה אדמיניסטרטיבי עם אולם קונצרטים וכמובן הבולט ביותר - כנסיית השילוש הקדוש. Bisdom של הכנסייה הרוסית האורתודוכסית, עם חמש כיפות מוזהבות גלויות לעין. הצלחנו בדיוק בזמן - טקס הפתיחה של המרכז היה בעיצומו. בנוסף לשר התרבות של הפדרציה הרוסית, ולדימיר מדינסקי, ראש עיריית פריז, אן הידלגו, שגריר הפדרציה הרוסית בצרפת, אלכסנדר אורלוב, ראש עיריית המחוז השביעי בפריס, נכחו מנכ"ל המדינה הרמיטאז 'מיכאיל פיוטרובסקי, פוליטיקאים צרפתים, דיפלומטים, אישי ציבור, נציגי חוגים עסקיים ומדעיים. תחום חינוכי, אנשי כמורה של bisdom של דורון, צאצאי מהגרים רוסים, חברי קהילות הכנסיות האורתודוכסיות בפריס, נציגי מדיה המונית רוסית, צרפתית ואחרים. לא ניתן היה לפרוץ את הקהל הגדול של האורחים וחבלני המשטרה, וחיכינו בסבלנות בכנפיים - האירוע שלנו היה להיות הראשון במרכז שנפתח לאחרונה, הממוקם רק 800 מטרים ממגדל אייפל. רק כמה דקות אחר כך קידם את פנינו ולדימיר מדינסקי, שבדיוק חתך את הסרט, הוא ישב על פנינו והתיישב בנוחות לחכות לפגישה רשמית איתנו בבית קפה קטן ברחוב הסמוך. אגב, שר התרבות לא הגביל את נאומו בפתיחת הקונגרס שלנו רק בקריאה של נאום קבלת פנים מנשיא הפדרציה הרוסית - אחרי כל הנאומים הרשמיים, הוא שוב ניצב על הרמה, לאחר שהצליח לספר הרבה דברים מעניינים בנאום קטן אך די מעניין. מהבלתי נשכח - פרק לישועתו המופלאה של נשיא לשעבר של כוחותיו של Giscard d'Estaing של הפרשים הרוסים-צרפתים במהלך שחזור קרב בורודינו לרגל חגיגות 200 שנה לקרב ההיסטורי של המלחמה הפטריוטית בשנת 1812.

אגב, ב- 11 ביוני 2010 ביקרו ראש הממשלה ולדימיר פוטין וראש ממשלת צרפת פרנסואה פילון באתר המרכז הרוחני והתרבותי הרוסי העתידי. והנשיא לשעבר של צרפת, ז'אק שיראק, באותו יום בפגישה עם ולדימיר פוטין אמר: "זה יהיה גשר המחייב את עמי מדינותינו במונחים רוחניים." נותר רק להצטער שההנהגה הנוכחית של צרפת העמידה יתרון מדיניות חוץ רגעית מעל היחסים הבילטראליים החזקים של שתי המדינות ושני העמים. אבל, כמו שאומרים, הכל זורם, הכל משתנה, נעבוד על זה. כפי שאמר ולדימיר פוטין בנאום מסביר פנים לקונגרס: "בסביבה הבינלאומית הקשה הנוכחית, יש חשיבות מיוחדת לעבודתך בהפצת מידע מלא ואמיתי."

ואנחנו פתאום ירדנו בהיסטוריה - במברק קבלת הפנים שלו למשתתפי הקונגרס אמר דמיטרי מדבדב: "רוסיה מעריכה מאוד את תרומתך להפצת התרבות הרוסית, לתמיכת השפה הרוסית ולשמירת סביבת המידע למיליוני בני ארצם. מדי שנה מוענק ממשלת רוסיה עם תעודות ופרסים. התקשורת החיה והסמכותית ביותר בארצותיהם. עצם שמותיהם של עיתונים ומגזינים כאלה הם סמלים ונשמעים כותרות של פרקים שלמים בתולדות "העולם הרוסי" - "רוסיה סווי tsariya "" איחוד הרוסי "" גרמניה הרוסיה "" שליח הרוסי של ורשה. "

אונסק"ו

כאמור במקור, ישיבות המליאה העיקריות של קונגרס ה- XVIII התקיימו בבניין המטה של ​​אונסק"ו, שנחנך בשנת 1958 בכיכר פונטנוי. כידוע, לעיצוב מטה המטה שלה, אונסק"ו הורה לאמנים בולטים ליצירות אמנות, שחלקן, בנוסף לעיצוב דקורטיבי ואמנותי, היו מסמלות את השלום, את חיזוקו ושימורו של אונסק"ו מציבה כמשימתו העיקרית.

על פי המידע באתר הרשמי, ההנחה הייתה כי נעבוד מוקף ביצירותיהם של פיקאסו, בזין, מירו, טאפיס, קורבוזיה ואדונים מפורסמים אחרים. למעשה, אמנות גבוהה נותרה לא ידועה - במשך חצי שעה דנו ביצירה ענקית על אחד הקירות הפנימיים של בניין היסטורי, שמחברתו נותרה עבורנו תעלומה. הכי הרבה התכנסו על פיקאסו, אבל היו ספקות.

אגב, בנוסף לשפה הרוסית בקונגרס, שהנושא העיקרי שלה היה באופן מסורתי הנושאים של שימור וחיזוק עמדת המלה הרוסית המודפסת בעולם, נשמעו גם צרפתים - ב- 21 באוקטובר נאם המשנה למנכ"ל אונסק"ו פרנק לה רו בפני משתתפי הקונגרס.

מגדל, כינה ואטרקציות נוספות

זה יהיה טיפשי לחשוב שמאחר שטסנו מחופי המפרץ הפרסי לעיר המפוארת של פריז, לא נמצא כמה שעות לראות את המראות המקומיים. מטבע הדברים התחלנו ממגדל אייפל, בהשוואה לממדים שבהם ג'וזף ברודסקי השווה בין כינה לבין כינה באחת מיצירותיו הפואטיות. אנחנו, תושבי דובאי, שם הבניין הגבוה ביותר עלי אדמות מתרומם, לא חשבנו כך - כך, בינוני. ובכל זאת - 324 מטר מול "שלנו" 828!

בהמשך הרשימה נמצא שער הניצחון, נוטר דאם דה פריז (קתדרלת נוטרדאם), בית הנכים, בו מצאו את מקומם האחרון המלומד הרוסי נפוליאון בונפרטה ובזיליקת Sacre Coeur במונמרטר. אבל האם אתה יכול לראות את פריז ביום אחד? ולשניים? יחד עם זאת, עליכם להבין שלא סתם צילמנו על רקע חפצים אייקוניים, אלא עשינו טיולים, נכנסנו פנימה, חדרנו, נכנסנו. והרשימה שלמעלה, כמובן, לא הייתה מוגבלת! לדוגמא, בזכות ידידנו ובן זוגנו מקסים ארצינוביץ 'הצלחנו לרוץ כמה שעות ב- FIAC - היריד השנתי של פריז לאמנות עכשווית, שהתקיים השנה בפריז בין 20-23 באוקטובר תחת קשתות הגרנד פלאיס. שם, סוף סוף הבנו מדוע מקסים עצמו מכנה את עצמו לפעמים "מקס המשוגע." אגב, קרא את הראיון איתו בגיליון זה.

והצלחנו גם לבקר במפעלים אגדיים לא פחות - מולן רוז 'ו Crazy Horse. אבל זה כבר חומר למאמר אחר, במגזין אחר לגמרי!

הכל טיול נעים ושימושי!

טקסט: סרגיי טוקארב

צפו בסרטון: אלון פז - פגישה עם הרב המקובל בניהו יששכר שמואלי ואביו בישיבת "נהר שלום" בירושלים. (מאי 2024).