ביוון לא תמצאו בניינים רבי קומות וגורדי שחקים: אף אחד מהבתים אינו עולה על חמש קומות, כולל בניינים חדשים. זהו חוק המאפשר ליוונים לשמר את הארכיטקטורה שלהם ואת המראה המסורתי של הערים. הצבעים העיקריים של מדינה זו הם כחולים בהירים ולבן רותח. ניתן למצוא אותם ממש בכל צעד: בחנויות מזכרות, בבתי מלון, ורוב הבתים לבנים עם מסגרות ודלתות כחולות בהירות. למותר לציין כי צבעי דגל יוון הלאומי הם גם לבן וכחול.
אתונה וגליפאדה
אז נחתנו בשדה התעופה באתונה. לפני שהספקתי להתרחק מהתרשמות שהנופים של העיר הביאו אותי עם הנחיתה (פשוט לא הוצאתי את המצלמה שלי מהידיים והוצאתי את כל מה שניתן היה לפתוח לעיניי מהחלון), הם הסיעו אותי דרך בירת יוון לעיירה בשם גליפאדה, שנמצאת בשכונה. רכבתי בתחושה שנכנסתי לאגדה, הכל מסביב היה כל כך מדהים. כשהגענו לגליפאדה ונסענו לבית בו הייתי גרה בשבועיים הקרובים, חשבתי שאני לא צריכה יותר לחופשה נהדרת: רק במרחק של אבן מהים, חמש דקות ברגל למרכז העיר, ונוף נפלא מהמרפסת לעיר.
יוונים הם אנשים מאוד מסבירי פנים. הם מכבדים את ארצם ואוהבים לספר על כך לתיירים. היו מוכנים לעובדה שכל תושב בהנאה יראה לכם הכל, ובכן, או לפחות את רוב אנדרטאות האדריכלות, אם תשאלו על כך. התמזל מזלי לראות כנראה האטרקציות היווניות המפורסמות ביותר: האקרופוליס ומקדש פוסידון. שני המקדשים מתפעלים מפארם, ובהיותם לצידם נראה כי הזמן קפא בנצח.
בערים יש שגרת יום מיוחדת. כמו במדינות נופש רבות אחרות בעולם, ביוון הכל "מתעורר לחיים" עם תחילת הלילה. בשעות היום היוונים כמעט ולא יוצאים החוצה. הם יושבים בבית, רואים טלוויזיה או קוראים עיתונים טריים, מאזינים למוזיקה או פשוט נרגעים (ישנים). אל תחשוב שאף אחד לא עובד ביוון, פשוט הייתי שם בקיץ, ולרוב האנשים היו חגים. אם כי עבור רבים, הקיץ הוא, נהפוך הוא, עצם גובה העבודה. לדוגמא, עובדי חוף או עובדי חנות.
אגב, אם תסעו לקניות באתונה, תוכלו למצוא שם כמעט כל מותג מפורסם בעולם. המחירים כאן זהים לאלה באמירויות, אך סיווג הדברים בחנויות שונה במקצת ממה שאנחנו רגילים. אם אתה מגיע לאיזה קניון אמירות, בעצם, כל אוסף הבגדים או הנעליים מאותו המותג ממוקם בקומה אחת. ביוון חנויות ממוקמות בבניינים קטנים של שלוש, ארבע או חמש קומות, כך שאוספים של בגדי נשים, ילדים, גברים או למשל, נמצאים ברמות שונות של מבנים אלה. כך "Marks & Spenser" למשל "מסודרים".
יוונים מאוד אוהבים לאכול. מן הסתם, התשוקה הזו טבועה בכל עמי הים התיכון, אך יוון והמסורות הקולינריות שלה הם משהו מיוחד. המטבח היווני מגוון מאוד. העיקרון היחיד בארוחת ערב יוונית מסורתית הוא שצריך להיות הרבה אוכל או יותר טוב, הרבה. ירקות טריים חייבים להיות על השולחן - עגבניות, מלפפונים, חצילים, פלפלים, סלט ירוק של רוקולה, שעועית ירוקה, מגוון גבינות גבינות רכות עדיפות ויוגורט יווני, זיתים ושמן זית. פירות ים ודגים מוגשים בכל הטברנות והמסעדות הרבות. מבשר עדיף טלה ועוף צעירים. ובכן, הכל נשטף ביין צעיר, במקום שבגלל גילי הצעיר שתיתי לימונדה טרייה.
לקינוח מוגשים תמיד פרי טרי, שביוון מפורסמת במיוחד בזכות: משמשים, תותים, דובדבנים או מלון. בחלק מהטברנות (מסעדות קטנות עם בישול ביתי), כל הפירות האלה מוסרים היישר מכם מהעצים הסמוכים (שכמובן מגודלים על ידי מארחים מסבירי פנים ומסבירי פנים). לכן, אחרי הארוחה היוונית, לא תלכו רעבים! היקר והיוקרתי ביוון הוא השאר באיים. כל אי יווני הוא ייחודי בדרכו שלו. היה לי מזל לבקר באחד מהם.
האי מיקונוס - טחנות, שווקים ישנים ושקנאים
האי המדהים הזה הוא כנראה אחד המקומות הנדירים ביותר בעולם שבהם עדיין פועלות טחנות רוח ושקנאים. הם שני הסמלים של האי מיקונוס. העיר בעלת אותו שם, ממוקמת ישירות על מורדות ההרים, מרשימה מיופיה והשלווה שלה. כאן הזמן איטי ואיכשהו בלתי מורגש. אנשים באים לכאן כדי להירגע באמת, כדי להיות מוסחים מענייני עיר (בירה). האיים פופולריים במיוחד בקיץ, הן בקרב תיירים והן בקרב היוונים עצמם (שרבים מהם גרים ביבשת), מכיוון שזאת בתקופה זו של השנה כולם מתחילים את החופשות והחופשות שלהם.
המקומיים מכנים את מרכז האי "העיר העתיקה" (ככל הנראה בגלל הארכיטקטורה שלה, ואולי קודם לכן לא היו בניינים באי למעט העיר העתיקה). ברחובותיה המורכבים הרבים תוכלו ללכת לאיבוד אם אינכם מכירים תכונה אחת של “העיר העתיקה”: הרחוב הראשי, החל מהכיכר, הולך במעגל, עובר דרך כל העיר, ומוביל אתכם לאותו מקום בו התחלתם את המסע.
הרחוב ממש הזה של "העיר העתיקה" מלא בחנויות מזכרות שיש בהן לחלוטין: מגנטים צבעוניים למקררים, פמוטים, תמונות, כלים, גלויות (הכל עם תמונות אתונה או האי) ... אפילו מצאתי באחד מהם אצבעוני חימר קטנים! ב"עיר העתיקה "יש המון חנויות תכשיטים שעל חלונותיהם פריטים מושכי עין עשויים זהב, כסף ואבנים יקרות. אתה פשוט לא יכול לעבור מבלי להביט לפחות באחד מהם.
בערבים במסעדות רבות של "העיר העתיקה" מוזיקה חיה מתחילה להישמע. אנשים יושבים בהם עד הבוקר, מאזינים לשירים האהובים עליהם, בהתחלה הם פשוט שרים יחד, אחר כך הם כבר שרים יחד עם הקבוצה בקול רם, ובבוקר הם אפילו מתחילים לרקוד. מי שרגיל לחיות במצב ללא הפסקה תוך כדי האזנה למוזיקה במסעדה מעדיף כיף במועדון לילה (ישנם רבים מהם באי).
שבועיים ביליתי ביוון עברו מהר, וממש לא רציתי לעזוב את המדינה הזו. הצלחתי לבקר באי, גרתי גם זמן מה בגליפאדה, ולמען האמת, עדיין לא הבנתי איפה אני אוהב להירגע יותר. בכל מקום שהוקפתי על ידי טבע נפלא, בכל מקום התקבלו בברכה על ידי התושבים המסריחים ביוון ... אהבתי את המדינה הזו. יש מה לראות, אף אחד לא ישתעמם כאן. אם יש לי הזדמנות לבקר שוב ביוון, אני אפילו לא אחשוב על זה, אני רק אענה בקצרה: "בוא נלך!" אחרי הכל, כל כך הרבה דברים מעניינים נותרו בלתי מושגים, בלתי נשכחים ובלתי מוכרים. אז אתה נותן ליוון !!!
